ברנשטיין זאביק

באוקטובר 2008 נפטרה דודתי והיא בת  92 , כן תשעים ושתיים ,ילידת פתח-תקווה אחותה של אימי ז"ל.

ישבנו והסתכלנו באלבומים ומצאנו גלויה ששלחתי לה באוקטובר 73. לאחר כיבוש החרבון (כן חרבון) שלחה דודתי חבילה כדי שיהיה לי חם בצפון. החבילה הכילה כובע צמר שהיא סרגה. לא היו לה ילדים וכל בני אחיה היו כילדיה.

באותה עת ישבתי במקום שנקרא מזרעת בית ג'ן [(היינו בקבר שייח) עם שארית הפלטה של 188], דרך מקונטרה לכוון דמשק, כעשרים ומשהו ק"מ מדמשק.

לכתוב על זה היום לאחר שהרבה אבק היה עלינו זה ההפך מלהתעורר משינה לאחר שתיית יין איכותי.

שלך בהצדעה

זאביק ברנשטיין מצאלים 

שכחתי לספר שהייתי חורני גולני בקורס מ"כים. לצערי המ"מ שלנו נהרג בכיבוש החרבון ועימו עוד 3 מחברי מחלקתי.

למ"מ קראו איתמר ירון מרחובות וחבריי היו: יאיר שפירא מגבעת עוז אריה וזה מחיפה ועומר גרינשטיין מכיסופים הי"ד.